מאחורי טבח ג'ונקיטו

תַקצִיר

במהלך שעות הבוקר המוקדמות של ה-15 בינואר 2018, כוחות הביטחון של ונצואלה תזמנו מבצע ענק נגד קבוצת מורדים בראשות אוסקר פרז, טייס משטרה לשעבר שזכה לשמצה בשל התנגדותו לניקולה מדורו. המבצע, שהרשויות כינו "מבצע גדעון", התרחש באל ג'ונקיטו, קהילת מגורים כעשרים וחמישה קילומטרים צפונית-מערבית לקראקס, והביא למה שארגוני זכויות אדם מכירים כיום כטבח שיטתי.

המצור החל כאשר כ-500 סוכנים ממספר סוכנויות אבטחה - כולל שירות המודיעין SEBIN, מודיעין נגד צבאי (DGCIM), המשמר הלאומי וכוחות הפעולה המיוחדים הידועים לשמצה (FAES) - הקיפו את הבית שבו הסתתרו פרז ושישה מקורבים. כוחות אלו נתמכו על ידי קבוצות פרה-צבאיות פרו-ממשלתיות המכונות קולקטיבוס, מיליציות אזרחיות חמושות המסייעות באופן קבוע לרשויות ונצואלה בפעולות נגד יריבים פוליטיים.

מה שהופך את המקרה הזה למטריד במיוחד הוא התיעוד הנרחב של ניסיונות הכניעה של הקורבנות. לאורך תשע השעות המצור, פרז שידר שוב ושוב סרטונים בשידור חי באינסטגרם המראה את פניו המגואלות בדם תוך שהוא מתחנן בפני הרשויות לקבל את כניעתם. בהקלטות הללו, ניתן לשמוע יריות ברקע כפי שפרס אומר: "אמרנו שניכנע, אבל הם מסרבים לאפשר זאת. הם רוצים להרוג אותנו". סרטונים מרובים צילמו את המשא ומתן בין הקבוצה למפקדי הביטחון, כאשר פרז הדגיש כי נכחו אזרחים חפים מפשע והביע את נכונותם להסגיר את עצמם בדרכי שלום.

למרות ניסיונות הכניעה המתועדים הללו, השלטונות בוונצואלה הסלימו את התקפתם, ופרסו ציוד צבאי כבד כולל משגרי רקטות וכלי רכב משוריינים נגד בניין המגורים. המבצע הביא למותם של כל שבעת האנשים בתוך הבית: אוסקר פרז, דניאל אנריקה סוטו טורס, אברהם לוגו ראמוס, ז'אירו לוגו ראמוס, חוסה אלחנדרו דיאז פימנטל, אברהם ישראל אגוסטיני וליסבת' אנדריינה רמירז מונטילה. בנוסף, שני קציני ביטחון והייקר ואסקז, מנהיג ה"טרס רייס" colectivo, נהרגו במהלך העימות.

ראיות משפטיות מצביעות על כך שאלו היו הרג בסגנון הוצאה להורג ולא מקרי מוות כתוצאה מקרב. תעודות פטירה חשפו כי פרז ולפחות שלושה נוספים מתו מפציעות ירי בודדות בראש, וגרמו לשברים בגולגולת בהתאם להוצאות להורג מטווח קצר. בני משפחה תיארו שראו פצעי כניסה ויציאה בראשם של הקורבנות. ניתוח בלתי תלוי של Forensic Architecture ובלינגקט הגיע למסקנה שהמוות התרחש בין 11:15 ל-12:00, לאחר שעות של מצור שבמהלכן הקורבנות הביעו באופן עקבי נכונות להיכנע.

המקרה הזה מדגים דפוס רחב יותר של אלימות בחסות המדינה שאפיינה את ונצואלה תחת שלטונו של מדורו. מאז 2016, כוחות הביטחון של ונצואלה הרגו כמעט 18,000 בני אדם בתקריות לכאורה של "התנגדות לסמכות", כאשר חוקרי האו"ם הגיעו למסקנה שרבים מהרציחות הללו מהוות הוצאות להורג ללא משפט.

מיקום המקרה והוכחות תמונה

כרונולוגיה של המקרה

קיבוע מטרה באמצעות מעצר מזין

בשעות המאוחרות שלפני הפשיטה, סוכנים נעו ברשת מסביב למחסה ועצרו את ד"ר וויליאמס אלברטו אגואדו סקורה, הבעלים לכאורה של הבקתה שבה נלכדה הקבוצה - מעצר שתקשורת המדינה ונציגי הכוח קשרו מיד למקום המחבוא של פרז ושימש להצדקת ההריסות והתפיסות שלאחר מכן.

Build-up וקורדון

לפני עלות השחר ב-15 בינואר 2018, כוח מורכב נסגר על בית ארגואני באל ג'ונקיטו. סדר הקרב שיקף פעולה משותפת של FAES/PNB, SEBIN, DGCIM, GNB/CONAS, Policaracas וכוחות עזר לא סדירים - מבנה שנקרא כמחסנית משטרתית-צבאית-חמא-צבאית מתמזגת ולא כשירות צו טהור. OSINT סנכרון זמן של סרטונים, תמונות ותעבורת רדיו מאשרים חלונות למשא ומתן מוקדם והכרה חוזרת ונשנית של תנאי הכניעה.

כשל במעבר

יירוטי רדיו ווידאו בקוד פתוח מבססים תנוחת כניעה מוצהרת מתוך בית ההגנה ורגע שבו נעשה שימוש בסימן הקריאה של מפקד FAES במקום כדי לתאם קבלה - אך האש לא פסקה באופן אמין, וההסלמה נמשכה. האודיו המלא זמין לבדיקה נוספת.

חלון מסוף וטיפול באתר

הרציחות מתקבצות בחלון של שעות הבוקר המאוחרות; ההריסה שלאחר מכן וגישה מוגבלת לחדרי מתים מנעו מיפוי בליסטי עצמאי, התאוששות מסלולים ומחקרי GSR/TOF - דפוס שלאחר תקרית ה- IACHR שקל מאוחר יותר בכבדות בסיום הוצאות להורג ללא משפט ושלילת אמת וצדק למשפחות.

הקורבנות והתוקפן

בשם מפקדים

היתרון הטקטי של המבצע הונע על ידי FAES ו-DGCIM קאדרים, עם מאפשרים צולבים ובלתי סדירים colectivo נוכחות משולבת בסצנה. שחקני הרשת הנקובים כוללים:

סא"ל רפאל אנריקה בסטרדו מנדוזה (PNB/FAES) - זוהה כמפקד ה-FAES במקום ("אלפא 6" בתקשורת מוקלטת), לאחר מכן קיבל סנקציות בינלאומיות; מקורות מרובים ופוסטים חברתיים בני זמננו מייחסים לו תפקיד פיקוד מרכזי באל ג'ונקיטו.

אל"מ אלכסנדר אנריקה גרנקו ארטאגה (DGCIM) - ראש ה-Dirección de Asuntos Especiales (DAE) של DGCIM שצוטט על ידי חומרי האו"ם וה-IACHR עבור תפקידי פיקוד במבצעי דיכוי ומקושר ספציפית לניהול פעולת אל ג'ונקיטו.

הקורבנות הקטלניים

• אוסקר אלברטו פרז - מפקח CICPC ומנהיג תא; הכריז על כוונה להיכנע בווידאו במהלך המצור.
• חוסה אלחנדרו דיאז פימנטל - לשעבר CICPC, מפקד שני ורכז לוגיסטי בתוך הבית.
• אברהם ישראל אגוסטיני - עמית חמוש המספק היקפי/תמיכה בתוך בית ההגנה.
• ז'אירו לוגו ראמוס - חבר לא-ממונה לשעבר של GNB השתלב באלמנט החמוש של הקבוצה.
• אברהם לוגו ראמוס - שותף לשעבר ב-GNB; אח לג'אירו; תפקיד תמיכה חמושה.
• דניאל אנריקה סוטו טורס - תמיכה בתקשורת אזרחית לקבוצה.
• ליסבת אנדריאה רמירז מנטילה - נוכחות אזרחית, לא לוחמת, הקשורה לחבר קבוצה.

נפגעים וכלי נשק

תמציות תעודת פטירה ותמונות גוף שדלפו מתכנסות לדפוס דומיננטי של טראומת ירי קרניואנצפלית עבור רוב הקורבנות, עם GSW צווארי אחד. התקבצות של יריות ראש קטלניות בתוך סצנה שהותקפה גם על ידי פיצול RPG ואש ישירה משוריינת אינה עולה בקנה אחד סטטיסטית וטקטית עם תמותה מקרב אש סטוכסטית ומתיישרת עם אש מסיימת מטווח קרוב לאחר כניעה ואובדן מעמד של לוחם.

תמונה רגישה. לחץ כדי לחשוף.

מהמורדים

• תעש עוזי 9×19 מ"מ תת-מקלעים
• אקדחי 9 מ"מ מתפיסות קודמות של מתקן GNB
• רימוני יד ומכשירי גז מדמיע (CAVIM ביתי וספרד מתוצרת)
• מלאי תחמושת מוגבלים של 7.62×39 ו-9 מ"מ; ללא נשק כבד, נגד שריון או מערכות אש עקיפות

מהמדינה

• רובי סער בגודל 5.56×45 ו-7.62×39 (משפחת AR-15/M4 וגרסאות AK-103)
• תת-מקלעים MP5 9 מ"מ ליישומים קרובים
• משגרי RPG-7 יורים רקטות פיצול OG-7V - נלכדו בקטעי OSINT שפוגעים בבית המגורים
• משוריין BTR-80A עם תותח צריח ומקלע קואקסיאלי
• לֹא סָדִיר colectivo זרועות עזר בתפקידים היקפיים

הריסה שלאחר התקרית וגישה מוגבלת לחדרי מתים עיקלו מסלולים בליסטיים עצמאיים, ניתוח העברת שאריות ושחזור חזק של TOF/זירה על ידי מומחים ניטרליים.

מַסְקָנָה

ההשלכות של הטבח באל ג'ונקיטו חושפות את ההתמוטטות המוחלטת של האחריות השיפוטית בוונצואלה. לא נערכה חקירה משמעותית לגבי נסיבות המוות, למרות ראיות מוחצות להוצאה להורג ללא משפט. בני משפחה התמודדו עם הפחדה בגלל דרישה לצדק, ומדינת ונצואלה מנעה סידורי הלוויה נאותים לקורבנות. החסינות השיטתית הזו משתרעת על אלפי מקרים דומים ברחבי המדינה, שבהם כוחות הביטחון פועלים בחסינות מוחלטת תוך שהם מכוונים למתנגדים הממשלתיים הנראים.

מקרה אל ג'ונקיטו מאיר כיצד מנגנון הביטחון של ונצואלה התפתח למכשיר של דיכוי פוליטי תחת שלטון אוטוריטרי. מעורבות של מספר סוכנויות לצד צבאי קולקטיבוס מדגים את התיאום המוסדי הנדרש לפעולות כאלה. הדיכוי השיטתי של מידע, מניפולציה של ראיות ושלילת הליך הוגן חושפים מנגנון ממלכתי שנועד לחסל התנגדות פוליטית באמצעות כוח קטלני תוך שמירה על הכחשה סבירה. ככל שהמשבר ההומניטרי והפוליטי של ונצואלה מעמיק, הטבח באל ג'ונקיטו עומד כתזכורת בולטת לאופן שבו ממשלות אוטוריטריות יכולות להפוך את כוחות הביטחון של המדינה למכשירי טרור נגד אזרחיהן.